לזכור את העתיד

בחודשים האחרונים לא ניתן לחמוק משלל הכותרות המכריזות על עלייתה של ה"בינה מלאכותית" או "אינטליגנציה מלאכותית" [Artificial Intelligence (AI)], ועל ההשפעה הדרמטית האפשרית שלה על אורחות חיינו, המצויה לדברי מומחים ממש מעבר לפינה.

אבל מה זה בכלל AI?

לצורך העניין נתנתק רגע מהגדרות פורמאליות יבשות השנויות ממילא במחלוקת עמוקה בין גופים רגולטוריים ברחבי העולם. ההגדרה הכי טובה ששמעתי עליה באה מפיו של לקוח: "אם אתה מריץ תוכנה, הולך הביתה ולמחרת בבוקר אתה מגלה שהיא ביצעה משהו שלא ציפית לו, זה AI".

בעיקרו של דבר המדובר ביכולת של 'סוכן' מבוסס טכנולוגיה – רובוטים או תוכנה – להתנהג באופן אינטליגנטי ובמידה רבה של עצמאות. מכיוון שתמונה או סרטון שווים יותר מאלף מילים, ראו למטה הדגמה חיה – ראיון קצרצר ושומט לסתות עם הרובוטית 'סופיה' אודות עתיד הבינה המלאכותית:

המחקר של AI תפס תאוצה בעקבות ההצלחה של המכונה בזירת משחקי הלוח. בשנת 1997 מחשב העל של Deep Blue ,IBM, ניצח במשחק השחמט את אלוף העולם דאז, גארי קספארוב, ובשנת 2016 תוכנת המחשב AlphaGo מבית היוצר של Google, ניצחה במשחק הקופסה הסיני, Go, הנחשב מסובך במיוחד, את השחקן האנושי הטוב בהיסטוריה של המשחק.

בשלב זה כבר היה ברור שתבונתה של הבינה המלאכותית חורגת מהמגבלות של המהנדסים שתכנתו אותה, והיא בעלת יכולת לימוד עצמי מתקדמת, …

הדרמה בפייסבוק – תקלה או הצלה?

כולנו חווינו ביממה החולפת את התקלה הנרחבת בכלל האפליקציות שמציעה פייסבוק, לרבות שירות המסרים המיידיים ווטסאפ וגם אינסטגרם, אשר נגרמה על פי הודעת החברה כתוצאה משינויים בתצורת הנתבים (routers) שאחראים על העברת מידע בין חוות השרתים של החברה (להסבר מקצועי מפורט יותר ראו כאן). התקלה נפתרה רק לאחר שהמהנדסים של החברה השיגו גישה פיסית לחדר השרתים.

השיח אודות התלות של הציבור הרחב בפלטפורמות הענק והשליטה שלהן באספקטים שונים של חיינו התפרץ כדרכו ברשת כהר געש בעקבות האירוע, אך דווקא מעניין להסתכל על הדברים מזווית שונה.

כתוצאה מהדרמה קרה דבר הגיוני ומתבקש מאליו – מיליוני משתמשים נהרו לטוויטר ובמקביל הורידו אפליקציות חלופיות: טלגרם (Telegram) וסיגנל (Signal). ראו בבלומברג:

Signal and Telegram, two private messenger apps, saw downloads and user sign-ups soar during the extended downtime of Facebook Inc.’s network of apps and services. Millions of new users joined the Edward Snowden-endorsed Signal on Monday, it said on Twitter. Telegram, whose functionality closely mirrors that of WhatsApp, surged 55 places to top the U.S. iPhone download chart, according to Sensor Tower.

Facebook’s loss turned into a gain for other social media. Twitter Inc.’s network stayed online, with Chief Executive Officer Jack Dorsey tweeting his endorsement of Signal as a

אימוג'י בחדשות הבוקר

בפוסט הקודם עסקתי באימוגי'ם ובהשלכות המשפטיות האפשריות של השימוש בהם. בין היתר כתבתי על הקושי בייחוס משמעות ברורה לכל סמלון:

"שפת הסמלונים אינה בינארית, כדוגמת קוד מורס, ואף אינה חד-משמעית כפי שהמלל מתיימר להיות. המשמעות של כל פרט בפַּלֵטָת המאוירים היא מעורפלת ומשתנה בהתאם למשתתפים בשיח, הסביבה החברתית-תרבותית שלהם, הפלטפורמה הטכנולוגית בה הם משתמשים ונסיבות של סיטואציה מסוימת. חוסר אחידות והיעדר כללים ל'תרגום' הסמלונים לשפה מוסכמת מייצרים מספר דיאלקטים של אימוג'ים, אותם ניתן לפרש במובנים שונים, גם אם אין פער בעולמות התוכן של המעורבים."

לכן סברתי ש:

"לטעמי, ניסיון לחלץ את המשמעות הנכונה של כל סמלון וסמלון נדון מראש לכשלון, ועל מנת להימנע מטעויות שיפוטיות, לכל הפחות במקרים הקשים, יש לאמץ גישה לפיה הסמלונים מבטאים רגש או הלך רוח, להבדיל מכוונה, ולתת לכך את המשקל המתאים בהכרעה השיפוטית."

בתזמון מושלם אירח היום ניב רסקין בתכנית הבוקר את אהוד קינן ל"שיעור פרטי" על איך האימוג'י שינה את חיינו. משעשע היה השיח בין חברי הפאנל בסוף השיעור, אשר הדגים כיצד כל משתמש מפרש בצורה אחרת סמלונים שונים, באופן שעולה בקנה אחד עם עמדתי הנ"ל. צפו:

חוק האימוג'י

כולנו מעשירים את הודעות הוואטסאפ, מסנג'ר וטלגרם שאנו שולחים בשורה של פרצופים וסמלים קטנים, אילוסטרציות שנועדו להביע רגשות בצבעים וזוויות שהטקסט האפור מתקשה לעתים לבטא, ומכונים בפי המילניאלס: אימוג'ים (או בעברית: סמלונים, רגשונים, פרצופונים).

הסמלונים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהז'רגון היום-יומי, והשימוש התכוף בהם הוא כה טריוויאלי, עד שמשתמשים רבים רואים בהם כתחליף למילים הכתובות, באופן המעורר שאלות משפטיות לא מבוטלות.

שפת הסמלונים אינה בינארית, כדוגמת קוד מורס, ואף אינה חד-משמעית כפי שהמלל מתיימר להיות. המשמעות של כל פרט בפַּלֵטָת המאוירים היא מעורפלת ומשתנה בהתאם למשתתפים בשיח, הסביבה החברתית-תרבותית שלהם, הפלטפורמה הטכנולוגית בה הם משתמשים ונסיבות של סיטואציה מסוימת. חוסר אחידות והיעדר כללים ל"תרגום" הסמלונים לשפה מוסכמת מייצרים מספר דיאלקטים של אימוג'ים, אותם ניתן לפרש במובנים שונים, גם אם אין פער בעולמות התוכן של המעורבים.

קחו את הסמלון הבא: 🙏. הוא יכול לבטא הודיה, תחינה, מסר של שלום או תפילה. כוס יין 🍷 משדרת חגיגה אך ניתן לפרש אותה גם כרצון לאלכוהול משובח בסוף יום מעייף. איור של לחיצת יד או אגודל למעלה 👍 עשוי לאותת על הסכמה אבל יכול גם לבטא מוסכמה חברתית – דרך לומר "זה מעולה" או "נשמע טוב" מבלי לכרוך בכך התחייבות כלשהי. באזורים מסוימים בסין, אגב, אגודל למעלה משקף רצון לשמור מרחק, ובעוד בארה"ב תהיה …

כותרות (21-22.5.21)

מטבעות דיגיטליים מבוזרים – לא רק עז

שוק הקריפטו רותח. בעוד מארק צוקרברג פרסם את החלטתו לכנות את אחד מהעיזים שבבעלותו "ביטקוין", באופן שהצית את המחשבה בקרב המשקיעים שמא למייסד פייסבוק או לחברה עצמה אחזקות משמעותיות במטבע, בחר אילון מאסק לבצע פניית פרסה ועדכן כי הציבור לא יוכל עוד לרכוש רכבי טסלה באמצעות ביטקוין כפי שהצהיר בעבר – הודעה שהובילה לירידות ניכרות במחירו.

מיותר לציין שהדעות בעולם נחלקות בין אלו המאמינים כי המטבע הדיגיטלי המבוזר הוא תרמית אחת גדולה, פירמידה, "מטבע" שנוסק או מתרסק בהתאם לציוצים בטוויטר, חסר ערך פנימי, אינו מייצר דבר, נתון לחסדי הרגולטרים, מעודד עבריינות וטרור ומזהם את הסביבה; לבין אלו הסבורים כי מדובר ברנסאנס פיננסי, בשינוי פרדיגמה ממערכת בנקאית צנטרליסטית למערכת מבוזרת נטולת השפעות פוליטיות, במטמורפוזה של כסף הטומנת בחובה תועלות רבות להמון ובייחוד לחלשים ולמדוכאים, ובחדשנות טכנולוגית שלא ניתן למנוע אותה.  

כך או אחרת, נדמה שאימוץ המטבעות המבוזרים על ידי מיליוני בני אדם ברחבי העולם, כמו גם על ידי מוסדות פיננסיים וחברות ענק, אילצו ממשלות, רגולטורים ובתי משפט להתחיל ולהתמודד עם הצורך באסדרה של השוק. רשימה זו נועדה לסקור קצרות את המתרחש בישראל בהקשר זה.

רגולציה

בישראל אין הוראת חוק המגדירה מטבעות מבוזרים כ"מטבע", אולם אין במקביל גם הוראת חוק השוללת שימוש בהם כאמצעי תשלום.

התייחסות מפורשת למטבעות מבוזרים …

מניפולציה בשוקי ההון בעידן המודרני

מנגנון התמחור של ניירות ערך בשוק ההון מבוסס על נקודת שיווי המשקל שבין היצע וביקוש, ואלו מושפעים מהמידע המצוי בידיהם של המשקיעים, על פיו נקבע המחיר בו הם יהיו מוכנים למכור או לקנות את ניירות הערך.

על מנת לשמור את שוק ההון יעיל ככל האפשר, הסדרים שונים בדין החרות אוסרים על השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות הערך (השפעה ישירה על מנגנון התמחור באמצעות פעולות מסחר) או על ניסיון להניע משקיעים לרכוש ניירות ערך על בסיס מידע מוטעה או כוזב (השפעה עקיפה על מנגנון התמחור באמצעות עיוות המידע הנמסר או מוצג למשקיעים). המשותף לעבירות הללו היא השאיפה להתערב במסחר החופשי כדי לקבוע באופן מלאכותי, כוזב ומטעה את המחיר של נייר ערך, סחורה או מטבע, במטרה להקצות את ההון מחדש באופן שייטיב עם העבריינים.

תזכורת לכך ניתנה לפני מספר ימים בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לאשר בקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד נוחי דנקנר ואיתי שטרום, שהורשעו במספר עבירות פליליות בגין חלקם בפרשת "הרצת" המניות בחברת איי.די.בי ערב הנפקת מניות של החברה.

השפעה ישירה על שער נייר הערך נעשית באמצעות שיטות שלא השתנו יתר על המידה במרוצת השנים:

Pump and Dump (הזרמת ביקושים למניה; הפצת שמועות כדי לגרום להרחבת מעגל הסוחרים; "ניפוח" מחיר המניה; ומימוש מהיר של האחזקות); …